יצירות מאירות

. ביום חמישי, 3 באפריל, השתתפתי בערב מרגש ומהנה – ערב הסיום והסיכום של פרויקט "קהילה זוכרת – יצירות מאירות". 
על הקירות ועל כנים הוצגו עבודות של 14 יוצרים (ביניהם אני), ועל הבמה הופיעו השאר בשיר, סיפור ונגינה.

היצירה שלי הובאה כמצגת של 11 תמונות, הנקראות ביחד "עץ החיים". אחת מהן גם הדפסתי, כדי שתישאר בתערוכה, המוצגת עד אמצע מאי.

>בקרוב אעלה את מצגת "עץ החיים", ותוכלו לצפות בה כאן<

והרקע למעשה, הנה הוא:
לפני כחצי שנה, יצאה לדרך יוזמה משותפת במסגרת "קהילה זוכרת" של העירייה עם יד לבנים כפר-סבא, של יצירת אמנות מקורית חדשה בעקבות מפגש של אמנים עם משפחות שכולות. 
נעניתי לקריאה ברצון, ביחד עם עוד כ- 20 אמנים ויוצרים.
במפגש ראשון, סיפרו לנו על הרעיון, והדגישו שלא מדובר בעוד הנצחה של יום הזיכרון. נתבקשנו להסתכל מעבר לשכול, שהוא ברור ותמיד נוכח אצל המשפחות, וליצור יצירות מאירות.

הפגישו אותי עם טלי ואיצ'קו (דוד) אשד. הכרתי זוג מקסים, חזק ומלא שמחת חיים, וידעתי שאבנה את עבודתי סביבם, ולא אתרכז בבנם, עומר, שנהרג בלבנון ב- 1998, והוא רק בן 20.
במשך כמעט חודשיים חשבתי מה אוכל ליצור בתחום הצילום או הפיסול. עלו בי רעיונות שנפסלו כולם מייד, כבנאליים, לא די מעניינים, ופשוט לא מספקים. הזמן עבר ו… כלום.
עד שיום אחד, פתאום, וכאילו בלי כל הכנה, ידעתי בדיוק מה אני הולכת לעשות:
צילמתי עץ בחצר ביתי; עץ אקליפטוס שכבר פעמיים נשבר ע"י סערות עזות שמוטטו אותו כמעט עד היסוד, אבל הוא מתעקש ומתחדש, ממשיך לצמוח ולעמוד איתן. כך הצטיירה לי משפחת אשד, הממשיכה לחיות את החיים במלואם למרות הכאב העמוק של האבדן.
מתוך רצון להוסיף עוד רובד אמנותי ולחזק את הרעיון של שמחת החיים, צילמתי את העץ מבעד לפסל זכוכית של דמויות רוקדות. ברוב התמונות גם בחרתי להתמקד בהן – בדמויות הרוקדות, והשארתי את העץ הגדוע כרקע מרומז בלבד.
יש כאן שילוב של אמנות קונספטואלית – כי הרעיון כאן מאד חשוב – עם תוצאה אבסטרקטית כמעט לגמרי. אגב, כהרגלי, לא נעשה כל עיבוד דיגיטאלי לתמונות, והן מוצגות כפי שצולמו.

תודה לאריאלה לייזר, שהפסל שלה – "ריקוד בזכוכית" שימש אותי ביצירת העבודות.
ותודה גדולה ומחבקת לטלי ולאיצ'קו, שהכניסו אותי לביתם ולחייהם.

עד לפעם הבאה  -

כל טוב לכם,  ותמיד…
                     חפשו את היופי והאור שסביבכם

                     -  סמדר