.
שלום חברים
לפני כמה ימים תפסתי פתאום שכבר מזמן לא עדכנתי את האתר שלי ולא כתבתי כלום. כמעט מייד גם הגעתי לתובנה חדשה: שהפוסטים שלי לא חייבים תמיד להיות בעלי משמעות עמוקה או ערך חינוכי.
אם הם מספרים משהו על חיי כאמנית וכצלמת – יש להם מקום בבלוג.
אז מעכשיו אשתדל לעדכן לעיתים מזומנות יותר, גם אם חלק מן העדכונים יהיו קצרים; כמו הפעם, למשל:
לפני יום-יומיים פתחתי את המקרר ושמתי לב שאיזו קופסה מסתתרת שם בעומק, ממתינה בסבלנות שמישהו יגלה אותה.
לא זכרתי שהיא שם, ולא היה לי מושג ממתי.
פתחתי.
נגלתה לי קוביה קטיפתית בגוונים של ירוק ואפרפר. אני לא מאמינה…! שארית פשטידה מ… מתי?!? מצופה כולה (אבל ממש כולה!) בשכבה עבה של עובש.
ברור שמקומה בפח האשפה.
ואז עצרתי את היד באויר, ככה, באמצע התנועה.
הגוון האחיד של העובש היה מוכתם בשטחי לבן, טורקיז וכחלחל, וגם טיפות של לחות.
המממ… בעצם ממש יפה! הצבעוניות, הטקסטורות… המון עניין. שווה כמה 'קליק'ים מתוכננים-היטב של המצלמה (ואז כמובן ישר לפח, למרות הכל… )
התחלתי בכמה צילומים ישירים. המשכתי עם זוויות שנגלו לי רק תוך-כדי העבודה.
בקיצור -
כמו שקורה לי לפעמים, נתתי עדנה למשהו לאחר בלותו, הרעפתי עליו כבוד והתייחסות רגע לפני שהגיע למקום מנוחתו, באשפה.
האם היה שווה? האם המצולם שלי היה ראוי להנצחה?
הנה שניים מסֵשן הצילום.
שִפטו אתם, בעצמכם.
.
ואם אתם רוצים לראות עוד שניים, עברו לגלריה "חדש באתר".
.
.
.
..
…
אתם יודעים מה?
עכשיו שאני כותבת שורות אלה, אני חושבת שאולי הייתי צריכה להחזיר את הקופסה למקרר, לעוד כמה חודשים.
מי יודע איזה הפתעות חדשות הייתי מגלה?
טוב, אולי בפעם הבאה…
.
ועד שתשמעו ממני שוב -
כל טוב לכם, ותמיד…
חפשו את היופי והאור שסביבכם!
- סמדר
.